שיעורי יוגה למתחילים מהווים את תחילתו של מחקר מעמיק שמושאו הוא טיפוח הבריאות והרווחה של התלמיד. בשלבים הראשונים, עיקר החקירה מתבצע באמצעות תנוחות היוגה (Asanas). השהות באסנות הבסיסיות השונות מאפשרת לתלמיד ללמוד לעומק את יסודות התנועה הבריאה. בתנועה בריאה ואיכותית עיקר העומס מתנקז לשרירים הגדולים ולעצמות במקום לעמוד השדרה ולמפרקים.
זוהי תופעה רווחת בימינו שאנשים שמתחילים לעשות כושר סובלים מאוד מפציעות וכאבים בעמוד השדרה, בברכיים, בכתפיים או במרפקים. במשך השנים לימדתי באמצעות היוגה-אסאנה תלמידים רבים כיצד להימנע מכאלה פציעות, ותלמידים רבים אחרים שהגיעו אלי למדו בהצלחה איך לרפא את פציעותיהם או לפחות לנוע כך שאלה לא יעמיקו בגלל יציבה לא נכונה.
פעמים רבות הסיבה שבגללה רכשנו הרגלי יציבה לא נכונים היא שמלכתחילה איברי הפעולה (Karmendrias) – הידיים, הרגליים וכו' – היו חלשים. לכן סיגלנו לעצמנו תנועה שמנקזת את המאמץ העודף למפרקים או לעמוד השדרה. אי לכך, התנוחות הדומיננטיות שנלמדות בשיעורי המתחילים הן תנוחות עמידה מאתגרות שמחזקות את הרגליים והידיים.
ביוגה לכל תנוחה יש את תוכנית הפעולה שלה (Dharmi). תכליתן של תנוחות העמידה אינה רק לחזק את איברי הפעולה, אלא גם לאמן את השרירים להתארך הרחק מעמוד השדרה לעבר הפריפריות של הגוף. בשגרה רובנו נוטים לאגור מתח מיותר סביב עמוד השדרה; לעיתים קרובות באגן האחורי, בשכמות ובעורף.
במקביל לעבודה על הרגלי יציבה נכונים, תנוחות היוגה השונות מנקזות מתחים עודפים שנאגרים בחלקים משמעותיים בגוף, וגורמים לנו בחיי היום-יום לאי-נחת רבה. אי לכך, תלמידים מתחילים מדווחים לעיתים קרובות בפליאה אחרי השיעורים על חוויה של שלווה ונחת, שהופכת בהדרגה, ככל שהרגלי היציבה החדשים נבנים, לברירת המחדל החדשה שלנו. אחרי שהתלמיד רכש שליטה במגוון התנוחות הבסיסיות, והשיעור הפך ממשהו שעושים כי צריך למשהו שעושים כי אוהבים הוא כבר מוכן לפרק הלימודים הבא – 'משוחר למומחה'.